פוליטיקה של ניו זילנד

ניו זילנד

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ניו זילנד

חוקה מלך צ'ארלס השלישי המושלת הכללית של ניו זילנד סינדי קירו ראש ממשלה כריס היפקינס הממשלה ועדת הקבינט לביטחון לאומי של ניו זילנד פרלמנט מפלגות בניו זילנד חבלי ניו זילנד

ניו זילנד מתפקדת כמונרכיה חוקתית עם מערכת פרלמנטרית של ממשלה. המערכת הבסיסית דומה מאוד לזאת של בריטניה, למרות שנעשו שינויים משמעותיים. ראש המדינה הוא צ'ארלס השלישי, אבל השלטון בפועל מנוהל על ידי ראש הממשלה והקבינט שנבחר מהפרלמנט.

חוקה

ערך מורחב – חוקת ניו זילנד

לניו זילנד אין חוקה רשמית כתובה. המערכת החוקתית מורכבת מתערובת של מסמכים שונים (הכוללים חוקים מסוימים של הפרלמנט הניו זילנדי והבריטי), הסכם ואיטנגי ומוסכמה חוקתית (constitutional conventions). רוב המרכיבים בעלי אופי של חוקה אוגדו ביחד בחוק החוקה 1986. ישנן לפעמים הצעות לחוקה רשמית, אבל לא נעשים צעדים רציניים על מנת לאמץ הצעות אלו.

מונרכיה

ראש המדינה של ניו זילנד הוא מלך ניו זילנד, כיום צ'ארלס השלישי. המונרכיה של ניו זילנד נפרדת מהמלוכה הבריטית מאז "חוק התואר המלכותי של ניו זילנד" ב-1953, וכל ענייניו הרשמיים של צ'ארלס השלישי בניו זילנד מלווים בשם "מלך ניו זילנד", ולא מלך בריטניה. תפקיד המונרכיה מונהג על ידי המושל הכללי של ניו זילנד שממונה בעקבות המלצה של ראש הממשלה, מ-2021 מכהנת בתפקיד סינדי קירו.

רשות מבצעת

הקבינט, שאחראי על הפרלמנט, משמש כרשות מבצעת. את הקבינט מנהיג ראש הממשלה, שהוא מנהיג המפלגה או הקואליציה המחזיקה ברוב המושבים בבית הנבחרים. כל ראשי הקבינט חייבים להיות חברי פרלמנט (MPs).

משרד	שם	מפלגה	מאז
המלך	צ'ארלס השלישי		8 בספטמבר 2022
המושלת הכללית	סינדי קירו		31 באוגוסט 2011
ראש הממשלה	כריס היפקינס	הלייבור	25 בינואר 2023

בית המחוקקים

ערך מורחב – הפרלמנט של ניו זילנד

הגוף המחוקק הראשי של ניו זילנד הוא בית הנבחרים, שהוא פרלמנט חד ביתי. מאז 1993 מונהגת בניו זילנד שיטת בחירות יחסיות משולבות (mixed member proportional):

• מטרת השיטה: מצד אחד לשמור על היחס בין גודל המפלגות לבין מספר מצביעיהן ("בחירות יחסיות"), ומצד שני לשלב נציגים מקומיים בפרלמנט ("בחירות אזוריות").
• מימוש השיטה: כל אזרח המצביע בבחירות, נדרש להצביע הן למפלגה והן למועמד מקומי. כאשר המועמד המקומי שבחר ניצח באזור הבחירה, יכנס מועמד זה לפרלמנט כאחד מנציגי המפלגה. אם המועמד המקומי לא ניצח באזור הבחירה, תשמש ההצבעה המפלגתית להכנסת מועמדים מרשימת המפלגה אל הפרלמנט.

בדרך כלל יש בפרלמנט 120 חברים, אך מספר זה עשוי להשתנות עקב שיטת הבחירות, כדי להבטיח יחסיות.

כיום שמורים מספר מושבים לחברים נבחרים שנבחרים לפי סבב מאורי נפרד. המאורים יכולים להצביע ולרוץ לפרלמנט גם למושבים שאינם שמורים להם, וכמה מהם אכן נכנסו לפרלמנט בדרך זו. תקופת הכהונה המרבית של הפרלמנט היא שלוש שנים, אף על פי שאפשר להקדים את הבחירות. בניו זילנד יש זכות הצבעה לכל אזרח שעבר את גיל 18. בשנת 1893 הייתה ניו זילנד למדינה הראשונה בעולם שנתנה זכות בחירה לנשים.

מפלגות פוליטיות ובחירות

המפלגה הלאומית של ניו זילנד

ערך מורחב – המפלגה הלאומית של ניו זילנד

המפלגה הלאומית של ניו זילנד (באנגלית: New Zealand National Party, במאורית: Rōpū Nāhinara) היא מפלגת ימין-מרכז בניו זילנד, המפלגה הגדולה כיום בפרלמנט של ניו זילנד ואחת משתי המפלגות הגדולות בפוליטיקה של ניו זילנד. המפלגה נוסדה ב-1936 כמיזוג של "המפלגה המאוחדת" ושל "המפלגה הרפורמיסטית" ובכך היא המפלגה השנייה בוותיקותה שפעילה כיום בניו זילנד.

מפלגת הלייבור של ניו זילנד

ערך מורחב – מפלגת הלייבור של ניו זילנד

מפלגת הלייבור של ניו זילנד (באנגלית: New Zealand Labour Party, במאורית: Rōpū Reipa o Aotearoa) היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית בניו זילנד ואחת משתי המפלגות הראשיות בפוליטיקה של ניו זילנד. המפלגה הוקמה ב-1916 ובכך היא המפלגה הפוליטית הוותיקה ביותר מבין המפלגות הפעילות כיום בניו זילנד.

מערכת משפטית

מערכת המשפט מורכבת מבית המשפט העליון של ניו זילנד, בית דין לערעורים של ניו זילנד, בית משפט גבוה, בית משפט מחוזי, ועוד בתי משפט ובתי דין. שופטים יכולים לכהן ביותר מבית משפט אחד.

למשפט של ניו זילנד יש שלושה מקורות עיקריים - המשפט המקובל באנגליה, חוקים מסוימים של הפרלמנט הבריטי שנחקקו לפני 1947 (בצורה בולטת חוק הזכויות 1689) וחוקים של הפרלמנט של ניו זילנד. כדי לפרש חוקי מדינה, בתי המשפט השתדלו לשמור על אחידות עם חוקי המדינה.

ממשלה מקומית

ניו זילנד היא מדינה יחידאית (unitary state) ולא פדרציה. חבלי ניו זילנד הוקמו בסמכות הממשלה ומנגד, הממשלה לא הוקמה בסמכות החבלים. לחבלים מוקנות הסמכויות שהואצלו להם על ידי הממשלה המרכזית בלבד. סמכויות אלו הן פחותות בהשוואה למקובל במדינות אחרות. לדוגמה: האחריות על המשטרה והחינוך בידי הממשלה המרכזית, בעוד שהאחריות על מיזמי בניית דיור מוזל ניתנה למועצות החבלים. בעבר הייתה השליטה במשק החשמל בידי החבלים, אך מאז שנות התשעים, תחום זה הופרט או עבר לידי הממשלה המרכזית.

מדי שלוש שנים נערכות בחירות מקומיות בהן נבחרים ראשי הערים, חברי מועצות הערים והחבלים, חברי המועצות הקהילתיות וחברי מועצות הבריאות החבליות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של ניו זילנד בוויקישיתוף

• ניו-זילנד, פוליטיקה וממשל, דף שער בספרייה הלאומית